אודי, תיכוניסט שמנמן, שסובל מהקנטות מיובב, בריון בית הספר, חולם לנצח בתחרות הריצה של בתי הספר התיכוניים להוכיח את עצמו ואולי גם למצוא חן בעיני יולי - היפהפייה של השכבה.
הוא מנסה ומנסה, אך מתקשה באימונים ומתייאש, ואם בכך לא די - סובל מהקנטות מצד יובב, הבריון השכבתי וחבורתו.
ברגע של ייאוש, בעודו מתנחם בפיצה עסיסית בפיצרייה השכונתית, הוא צופה בפרסומת לנעלי ריצה חלומיות. הקריין מבטיח, כי עם נעלי פורסטר - תרוצו במהירות האור.
אודי שתקווה אחרונה ניצתה בו, ממהר אל חנות הנעליים בבוקר למחרת, כדי לרכוש את נעלי הקסם - אך מגלה לאכזבתו, כי כל נעלי הפורסטר אזלו מהמלאי.
הוא מגיע לאימון נוסף, נשבר, פורש וממהר בבכי אל המלתחות.
שם, בעוד יובב וחבורתו מצויים בעיצומה של מקלחת מוסיקלית קולנית, הוא מבחין בנעלי פורסטר סגולות וחינניות מבצבצות מאחד הלוקרים. ברגע של חולשה, אודי לא מצליח לעמוד בפיתוי, לוקח את נעלי הפורסטר ונס במהירות מהמקום.
יום התחרות מגיע, אודי עומד על קו הזינוק, בטוח שעם נעלי הקסם יקצור הישגים. שריקת ההזנקה נשמעת, ואודי מגלה במהרה, שאין דבר כזה נעלי קסם. הוא מתקשה ומתנשף בדיוק בכל הפעמים האחרות. אלא, שלפתע, יובב היושב ביציע, מבחין בנעלי הפורסטר האבודות שלו על רגליו של אודי ומתחיל לרדוף אחרי אודי. אודי, שמבין שנתפס, שאין לו ברירה, ושחייו תלויים בדבר, מגביר מהירות על מנת להימלט מיובב.
וככה - לאט לאט (או מהר מהר) מבלי לשים לב, אודי עוקף את כל מתחרי המקצה, וקוטף את המקום הראשון בתחרות הריצה. כך מגיע אודי לטקס הענקת המדליות, הוא עומד נרגש וגאה על הפודיום, לצווארו מדליית הזהב, ופנס כחול לתפארת, מזכרת מיובב.
צאלה צוברי, 33, עורכת דין (בהכחשה), תמיד מגיעה אל היעד בדרך הכי מסורבלת ומפותלת שיש.
פרטים על התסריטי/ת
מאבקו של אודי, נער שמנמן וחינני, במשקל, בתבוסתנות, בחוסר האמונה העצמית ובהקנטות מצד הבריון השכבתי, על מנת לנצח בתחרות הריצה התיכונית, ולהוכיח לאחרים (ולעצמו) שהוא שווה משהו.
סינופסיס
אודי, תיכוניסט שמנמן, שסובל מהקנטות מיובב, בריון בית הספר, חולם לנצח בתחרות הריצה של בתי הספר התיכוניים להוכיח את עצמו ואולי גם למצוא חן בעיני יולי - היפהפייה של השכבה.
הוא מנסה ומנסה, אך מתקשה באימונים ומתייאש, ואם בכך לא די - סובל מהקנטות מצד יובב, הבריון השכבתי וחבורתו.
ברגע של ייאוש, בעודו מתנחם בפיצה עסיסית בפיצרייה השכונתית, הוא צופה בפרסומת לנעלי ריצה חלומיות. הקריין מבטיח, כי עם נעלי פורסטר - תרוצו במהירות האור.
אודי שתקווה אחרונה ניצתה בו, ממהר אל חנות הנעליים בבוקר למחרת, כדי לרכוש את נעלי הקסם - אך מגלה לאכזבתו, כי כל נעלי הפורסטר אזלו מהמלאי.
הוא מגיע לאימון נוסף, נשבר, פורש וממהר בבכי אל המלתחות.
שם, בעוד יובב וחבורתו מצויים בעיצומה של מקלחת מוסיקלית קולנית, הוא מבחין בנעלי פורסטר סגולות וחינניות מבצבצות מאחד הלוקרים. ברגע של חולשה, אודי לא מצליח לעמוד בפיתוי, לוקח את נעלי הפורסטר ונס במהירות מהמקום.
יום התחרות מגיע, אודי עומד על קו הזינוק, בטוח שעם נעלי הקסם יקצור הישגים. שריקת ההזנקה נשמעת, ואודי מגלה במהרה, שאין דבר כזה נעלי קסם. הוא מתקשה ומתנשף בדיוק בכל הפעמים האחרות. אלא, שלפתע, יובב היושב ביציע, מבחין בנעלי הפורסטר האבודות שלו על רגליו של אודי ומתחיל לרדוף אחרי אודי. אודי, שמבין שנתפס, שאין לו ברירה, ושחייו תלויים בדבר, מגביר מהירות על מנת להימלט מיובב.
וככה - לאט לאט (או מהר מהר) מבלי לשים לב, אודי עוקף את כל מתחרי המקצה, וקוטף את המקום הראשון בתחרות הריצה. כך מגיע אודי לטקס הענקת המדליות, הוא עומד נרגש וגאה על הפודיום, לצווארו מדליית הזהב, ופנס כחול לתפארת, מזכרת מיובב.