top of page

עלמה (6) ומאי (8) הן אחיות טובות, הן חולקות הכל. חדר, נעליים, ואקווריום של שני דגי זהב, אחד לכל אחות. הן מתחבאות יחד מתחת לשמיכה ומאי חולקת עם עלמה את השוקולד שלה, כמו תמיד.
כשעלמה מאבדת את מאי באופן פתאומי, היא לא יודעת כיצד להכיל את האבל. היא מניחה אבן על קברה.
בשבעה בבית המשפחה, אבלים לבושי שחור מפטפטים בסלון ובין פטפוט לפטפוט מנשנשים משולחן הכיבוד ירקות חתוכים ובורקסים. עלמה בחדרה, מתחבאת מתחת לשמיכה, אוכלת בורקס מצלחת חד פעמית. היא מחפשת משהו שיכיל אותה, את העצב, ובוחרת בדגים שלהן. היא ניגשת אליהם עם הבורקס, חוצה אותו לחצי וחולקת עם אחד הדגים. הוא נחנק ומת.
היא מנסה להחיות אותו באצבעותיה ללא הצלחה.
היא מנסה להזריק לפיו אקמולי אך הוא לא חוזר לחיים.
היא שמה אותו באמבטיה ומנסה ללמד אותו שוב איך לשחות. אך הוא מת.
עלמה מבינה את המצב ומוותרת על הדג, וכמעט שמשחררת אותו אל הניקוז- אך מחליטה לבסוף שלא.
עלמה, מטפטפת מים, ניגשת עם הדג אל הסלון מלא האנשים ואל אביה, שמבין את המצב, ויחד הם דואגים לדג לקבורה ראויה ולהלוויה בין פרחי הגינה. עם שחרור הדג אל המוות כך משתחרר גם האבל של עלמה, והיא סוף סוף בוכה.

הסיפור על עלמה הוא סיפור על איך ילדה כל כך קטנה יכולה להתמודד עם אבל, עם דמיון שחוזר אליה כמו בומרנג, וכיצד מעשיה משקפים את רגשותיה האמיתיים שייעודם להתפרץ בעת ההבנה, ברגע שתלמד להכיל רגש שיותר גדול ממנה.

מייל לקשר:
2026
שנת העלאה לאתר:
הגר לוי דותן
שם התסריטאי/ת:

שתיים

אני הגר, בת 24, יוצרת וכותבת מגיל קטון. בין פיות עם תו נכה לדגים שנחנקים מבורקס, ושאר התסריטים, אני מחלטרת כארט בסרטי סטודנטים ומתמחה בלהניח דברים במקום הנכון, בזמן הנכון, ובסרטי בנות ים כמובן.

פרטים על התסריטי/ת

עלמה (6) מאבדת את אחותה ולא יודעת כיצד להתמודד עם האבל. בחיפוש אחר תחליף, בוחרת בדג שלה, אך כשהוא נהרג בשוגג היא מפעילה את כל כוחותיה האפשריים להחזירו לחיים, כמו שהיה מישהו אחר, או מישהי.

סינופסיס

עלמה (6) ומאי (8) הן אחיות טובות, הן חולקות הכל. חדר, נעליים, ואקווריום של שני דגי זהב, אחד לכל אחות. הן מתחבאות יחד מתחת לשמיכה ומאי חולקת עם עלמה את השוקולד שלה, כמו תמיד.
כשעלמה מאבדת את מאי באופן פתאומי, היא לא יודעת כיצד להכיל את האבל. היא מניחה אבן על קברה.
בשבעה בבית המשפחה, אבלים לבושי שחור מפטפטים בסלון ובין פטפוט לפטפוט מנשנשים משולחן הכיבוד ירקות חתוכים ובורקסים. עלמה בחדרה, מתחבאת מתחת לשמיכה, אוכלת בורקס מצלחת חד פעמית. היא מחפשת משהו שיכיל אותה, את העצב, ובוחרת בדגים שלהן. היא ניגשת אליהם עם הבורקס, חוצה אותו לחצי וחולקת עם אחד הדגים. הוא נחנק ומת.
היא מנסה להחיות אותו באצבעותיה ללא הצלחה.
היא מנסה להזריק לפיו אקמולי אך הוא לא חוזר לחיים.
היא שמה אותו באמבטיה ומנסה ללמד אותו שוב איך לשחות. אך הוא מת.
עלמה מבינה את המצב ומוותרת על הדג, וכמעט שמשחררת אותו אל הניקוז- אך מחליטה לבסוף שלא.
עלמה, מטפטפת מים, ניגשת עם הדג אל הסלון מלא האנשים ואל אביה, שמבין את המצב, ויחד הם דואגים לדג לקבורה ראויה ולהלוויה בין פרחי הגינה. עם שחרור הדג אל המוות כך משתחרר גם האבל של עלמה, והיא סוף סוף בוכה.

הסיפור על עלמה הוא סיפור על איך ילדה כל כך קטנה יכולה להתמודד עם אבל, עם דמיון שחוזר אליה כמו בומרנג, וכיצד מעשיה משקפים את רגשותיה האמיתיים שייעודם להתפרץ בעת ההבנה, ברגע שתלמד להכיל רגש שיותר גדול ממנה.

לוג ליין
bottom of page