גיבורנו יוצא מסדנת רישום מודל עירום, מרוצה וגאה ביצירה שלו. הוא מתהלך ברחובות גדושי הגרפיטי יחד עם הקנבס הענק ונהנה מתשומת ליבם של ההיפסטרים הצעירים, עד שמבט חמוץ מאישה בתחנת אוטובוס מזכיר לו שעירום צריך להסתיר, ובזאת מקור הגאווה שלו מתחיל להפוך למקור הבושה שלו. הוא מנסה לשווא להסתיר את הציור אבל האוטובוס כבר מגיע, וכיאה לאוטובוס בין-עירוני לירושלים, כל הנוסעים הם דתיים עוינים, או כך זה נדמה לגיבורנו לפחות. בתום הויה דלורוזה שלו גיבורנו מגיע אל בניין המגורים, ובזמן שאפילו כלב משתין לו על הכבוד (והציור), גיבורנו מתכונן למפגש עם הוריו ושולף החוצה את הכיפה והציציות שלו. עכשיו כשהוא סוף סוף בבית, ברוך השם, הוא רק צריך להתגנב עם הציור השיקסע שלו מבלי שאף אחד ממשפחתו ישים לב, ולהניח אותו במקומו המיועד בגלריה הסודית.