הזר

אורסון וולס, 1946, ארה"ב, 95 דק'
מפיק: סם שפיגל
לאחר שביים את "האזרח קיין" ב1941 נשאר אורסון וולס תחת חוזה עם האולפן RKO. תחתיו הוא התחיל להריץ את הפרוייקטים החדשים שלו אך לא הצליח לגמור אף אחד מהם בשלום. האולפנים חששו מכך שסרטיו של וולס לא יהיו רווחיים, ולא סמכו על כך שהוא יצליח לגמור את הפרוייקטים שלו בזמן ובתקציב המוקצב. "האמברסונים המופלאים", סרטו השני, נערך מחדש על ידי האולפן כשוולס היה בצילומים בדרום אמריקה, עסוק בפרוייקט דוקומנטרי. באמצע הצילומים בברזיל החליטו בRKO להפסיק לממן את הפרוייקט. אורסון ניסה גם לביים באותה התקופה סרט על פי תסריט של ג'וזף קוטן, "מסע אל הפחד". גם פרוייקט זה נלקח ממנו והופקד בידי במאי אחר באמצע ההפקה. ב-1945, 4 שנים אחרי "האזרח קיין", הצעיר שנחשב לגאון של הוליווד לא הצליח לסיים שום פרוייקט בשלום, ולמעט "האמברסונים המופלאים" לא סיים אף סרט אחר. "הזר", סרטו השלישי, הוא בעצם סרט שעשה וולס כדי להוכיח לאולפנים שהוא מסוגל לביים סרט רווחי ולעמוד בזמנים. הפרוייקט יצא לדרך בהפקת סם שפיגל ווולס הצליח לקיים את הבטחתו. "הזר" לא רק הושלם בזמן אלא גם הצליח בקופות. בהשוואה ליצירותיו האחרות של וולס, "הזר" הנו סרט פחות מוערך. עלילת הסרט מתרחשת שנה לאחר תום מלה"ע השנייה. בלש ממחלקת פשעי מלחמה משחרר פושע נאצי מהכלא על מנת לעקוב אחריו כך שזה יוביל אותו למוח החשאי שהגה את ה"פתרון הסופי", הלא הוא אורסון וולס עצמו. זה האחרון הצליח לרכוש זהות חדשה ומשמש מורה בעיירה שקטה בארה"ב. הסרט כולל הרבה מהאלמנטים שהפכו לסימני היכר בסרטיו של וולס: צילום ותאורה אקספרסיוניסטיים בשירות העלילה המציגים את הדמויות בעיוות מסוים ויוצרים בו זמנית מתח ויופי קודר (בעיקר באמצעות שימוש רב בצללים, צלליות ועדשות רחבות); בניית מתח וציפייה לקראת הופעתו של וולס על המסך (כמו למשל ב"האזרח קיין", "מגע של רשע" ואפילו ב"האדם השלישי"); וולס מגלם את דמות הרע בשרמנטיות וקסם, אפילו כשמדובר בדמות נלעגת ומרושעת באמת, הקהל יכול ללמוד לחבב אותה, או להיות "בעדה"; שימוש יצירתי בחפצים וניואנסים קטנים כדי לאפיין ולפתח דמויות ומצבים כשהשימוש בהם בדרך כלל מודגש יתר על המידה; וכמו כן, שימוש בטייקים ארוכים ותנועות מצלמה וירטואוזיות כדי ללוות דמויות ברגעים דרמטיים. אלמנטים אלה, שניתן לזהותם ב"הזר", הופכים את הסרט למעניין למרות ההתפתחויות המעט קלישאתיות של התסריט. נוכחותו של וולס מול המצלמה עוצמתית כתמיד והסרט כולל כמה סצנות שהפכו לקלאסיקה בתולדות הקולנוע כגון המונולוג של וולס בארוחה המשפחתית סביב השולחן, או רגע הרצח בפארק שצולם בטייק ארוך. מי שצפה ב"צל של חשד" של היצ'קוק יבחין בדמיון הקיים בין שני הסרטים. שניהם מושפעים מהסגנון האקספרסיוניסטי ושניהם עוסקים בפושע זר המחפש מחסה בעיירה קטנה ותמימה ומהווה סכנה להשחתת הנוער והתמימות האמריקאיים. הפחד מפני אלמנט זר שיגרום להשחתת הערכים האמריקאיים העסיק את אמריקה בשנים האלה, שנות מלחמת העולם השנייה והפילם נואר.

עוד מופיע בסרט אדווארד ג'י. רובינסון, אחד השחקנים המוערכים ביותר בהוליווד של אותה התקופה, אשר גילם תפקידים מגוונים כגון גנגסטר, בלש ואף איש מן השורה שהופך לקורבן של "פאם פטאל" בסרטים אפלים שונים. המשחק שלו נראה היום קצת מיושן, מוחצן מדי. למרות האמפטיה אליו, דמותו מצליחה לעורר מעין סלידה קטנה אצל הצופים משום שהוא דמות שיודעת לנבא כל מה שיקרה (וכך הורסת את המתח בסיפור). כמו כן, הבחנותיו הפסבדו-פסיכולוגיות ומסקנותיו האינטליגנטיות ייראו לצופה של היום (60 שנה אחרי שפשוף לא קטן בז'אנר הבלשי) לא במיוחד מבריקות או חכמות. למרות ש"הזר" לא נחשב לאחת הפסגות של אורסון וולס, ולא צבר מעמד במשך השנים, עדיין מדובר בסרט מהנה ומעניין מהבחינה הזאת שהוא מאפשר לבדוק את סממני ה"אוטר" של וולס גם בסרט פחות אישי זה. חשיבותו של "הזר" היא גם בכך שהוא כולל סצנה "חינוכית" בה מוקרנים קטעים תיעודיים ממחנות הריכוז. ככל הידוע, זהו הסרט העלילתי הראשון שיצא אחרי מלחמת העולם וחשף צילומים ממחנות הריכוז בפני הקהל הרחב במסגרת מסחרית. "הזר" הפך לפרוייקט האחרון שוולס עשה בשביל RKO. מייד אחר כך חזר לכושר וביים את "הליידי משנחאי", אחד הסרטים המרתקים ביותר בקריירה שלו.



צפיות נוספות מומלצות:


1. סרטים שעוסקים בפושעים זרים שמגיעים לעיירה קטנה ומפרים את האיזון בה.

- "צל של חשד" של היצ'קוק. סרט אקספרסיוניסטי, מושלם מבחינה טכנית וחכם בבימוי.

- "ליל הצייד" של צ'רלס לוטון. סרט אפל שדמותו הראשית בגילומו של רוברט מיטצ'ם הפכה לאייקון קולנועי – על אצבעות ידו האחת רשומה המילה "אהבה", ועל אצבעות השנייה המילה "שנאה".

- "פסגת הפחד" של ג'יי. לי תומסון. שוב רוברט מיטצ'ם כפושע שמשתחרר מהכלא ורוצה לנקום בעורך דין ששלח אותו לשם.



2. אדוורד ג'י רובינסון בסרטים:


- "האישה בחלון" ו"רחוב הארגמן", פעמיים פילם נואר ופעמיים בבימוי של פריץ לאנג. שתי דרמות פשע שהם מחקר של דמות.

- "ביטוח חיים כפול", הפילם נואר המייצג ביותר מציע את רובינסון בתפקיד משנה, בדמות שדומה מאוד לדמותו ב"הזר"

- "קי לארגו" סרט זוכה האוסקר של ג'ון יוסטון, עם האמפרי בוגארט, לורן באקול ורובינסון

- "הקיסר הקטן": סרט מפיה שהפך את רובינסון לכוכב.



כתב: פבלו אוטין


Comments