המלכה האפריקאית

ג'ון יוסטון, 1951, ארה"ב, 105 דק'
מפיק: סם שפיגל
"המלכה האפריקאית" הוא הסרט השני בהפקת "סרטי הוריזון" (Horizon), חברת ההפקה העצמאית של סאם שפיגל. שפיגל, לאחר שחזר באופן לא חוקי לארה"ב בתחילת מלחמת העולם השנייה, החל להפיק סרטים בשביל אולפנים שונים תחת השם הבדוי "S. P. EAGLE". לאחר שהפיק את "הזר" הוא הציע לג'ון יוסטון להקים ביחד חברת הפקה עצמאית. זאת הייתה תקופת התמוטטות שיטת האולפנים והרבה במאים ושחקנים הקימו חברות הפקה עצמאיות כדי לעבוד על הפרוייקטים שהם רצו. יוסטון ושפיגל התאחדו, הפיקו את "We Were Strengers" שהיה כישלון מסחרי. כל אחד מהם המשיך להפיק פרוייקטים מהצד עד ששפיגל הצליח לגייס את הכסף הדרוש כדי להשיג את הזכויות ל"המלכה האפריקאית" במטרה להפיק את הסרט עם חברת "הוריזון". בעיות בהפקה ובזרימת הכספים גרמו ליוסטון לפקפק בשפיגל, אף שזה עשה נסים כדי להשיג מימון לסרט, והוא שבר את השותפות ביניהם. "המלכה האפריקאית" היה להיט ויוסטון טוען שהוא לא ראה הרבה כסף מהסרט בגלל שהוא כבר לא היה קשור לחברת ההפקה. כדי לגייס את הכסף להפקת הסרט מכר שפיגל את זכויות ההפצה האירופיות לחברה בריטית עוד לפני הצילומים. כך הפך המפיק לחלוצה של שיטה שהיום מאוד נפוצה, בעיקר בקולנוע העצמאי – מכירה מראש של זכויות ההפצה בחו"ל.

"המלכה האפריקאית" הוא סרט הרפתקאות, קומדיה וסרט רומנטי הכל בכרטיס אחד. בשביל קתרין הפבורן והמפרי בוגרט, שני כוכבי הסרט, "המלכה האפריקאית" סימן נקודת מפנה בקריירה שלהם. בשביל קתרין הפבורן, שהייתה כוכבת של קומדיות רומנטיות בשנות ה-30 ו-40, זו הייתה תחילתה של קריירה בעלת תפקידים "בוגרים יותר". בשביל המפרי בוגארט, "המלכה האפריקאית" היה הסרט שזיכה אותו סוף סוף באוסקר, לאחר סדרה של תפקידים בלתי נשכחים שהאקדמיה העלימה מהם עין. יוסטון ובוגארט עבדו יחד בפעם החמישית בקריירה שלהם (הם שיתפו פעולה שוב שנים לאחר מכן ב"Beat the devil"). הם נסעו הפעם לצלם בג'ונגלים, אך בסופו של דבר, חלק גדול מהסרט מצולם בסטודיו על רקע מסך ירוק. נאמר כי יוסטון ובוגארט, שתיינים ידועים, בילו את רוב זמנם שיכורים, ויוסטון היה יותר מעוניין לצאת לצייד מאשר לסיים את הסרט. "המלכה האפריקאית" לא היה אמור להיות קומדיה, ויוסטון מספר שהקומדיה נולדה מהקשר בין שני השחקנים על הסט. בוגארט והפבורן החלו להשתעשע עם התפקידים שלהם וכך נולדו גאגים וביצועים הומוריסטיים של הסצנות. להפבורן כשרון קומי טבעי ובוגארט ידע להדביק אותו. היום המשחק של בוגארט יכול להיראות מעט מוגזם, אך צריך להתייחס לעובדה זו כחלק מהטון של הסרט. מדובר בסרט מוגזם, בו שני שחקנים אדירים יוצאים לשיט בג'ונגל (או בסטודיו) ומשתעשעים עם תסריט קיצוני, סיפור אהבה בלתי אפשרי והמון סיטואציות הישרדות שלא תמיד הן אמינות. אמנם הסרט התיישן, אך הוא עדיין משדר קלילות ומודעות עצמית שניתן להתחבר אליהן.

בשביל סרט שצולם בלוקיישן הוא יוצר תחושה מאוד אולפנית. ניתן אפילו להגיד שיש רגעים בהם אנחנו מרגישים שעומד מולנו B-Movie, סרט דל תקציב. שילובם של שוטים דוקומנטריים של חיות בג'ונגל עם שוטים של פניהם של בוגארט והפבורן, המוארים באופן קורקטי, יוצר תחושה מלאכותית. תחושת המלאכותיות מורגשת היום יותר מבעבר לאחר שבמאים רבים צילמו סרטים שלמים בג'ונגלים (מסרטים אירופים כמו "אגירה, זעם האלים" ועד לסרטי פעולה הוליוודים כמו "אינדיאנה ג'ונס" או "המרדף" לאחרונה). צלם הסרט, ג'ק קרדיף, מי שהיה צלמו הקבוע של מייקל פאוול, ניחן בכשרון לצלם כל דבר כאילו מדובר בתפאורה. הצילום שלו מצליח לייצר יופי שונה, מלאכותי, וכך זה ב"מלכה האפריקאית". קשה להגיד אם האלמנטים של הסרט יוצרים תחושת מלאכותיות בגלל התיישנותם, או שמא מלכתחילה זה נוצר כך במתכוון על ידי היוצרים. יתכן שמדובר בשילוב של השניים. בעיני רבים, "המלכה האפריקאית" נחשב לאחד הסרטים המבדרים ביותר שנעשו בהוליווד. הסרט היה מועמד לארבעה אוסקרים ונחשב לאחד ההישגים הגדולים של ג'ון יוסטון.

את התסריט עיבד ג'יימס אג'י, אחד ממבקרי הקולנוע הידועים והחשובים ביותר בתקופה. שלוש שנים מאוחר יותר כתב אג'י את התסריט לסרט המתח הקודר והאפל "ליל הצייד", בכיכובו של רוברט מיטצ'ם.

ההפקה של "המלכה האפריקאית" היוותה השראה לסרטו של קלינט איסטווד "צייד לבן, לב שחר". סרט עלילתי זה עוסק בצילומי "המלכה האפריקאית", ואיסטווד מגלם בו גיבור בדמותו של ג'ון יוסטון.



המלצות נוספות:




1. בוגארט ויוסטון בשיתוף פעולה: "האוצר מסיירה מדרה", "קי לארגו", "הנץ ממלטה".


2. עוד סרטים טובים של ג'ון יוסטון: "הכבוד של פריצי", "ג'ונגל האספלט", "האיש שרצה להיות מלך".





כתב: פבלו אוטין


Comments