פיצוי כפול (ביטוח חיים כפול)

בילי ויילדר, 1944, ארה"ב

פילם נואר הוא סגנון, או זרם קולנועי שנולד בארה"ב בשנות ה-40, ונמשך עד סוף שנות ה-50. פעמים רבות ניסו תיאורטיקנים להסביר כי ה"פילם נואר" אינו ז'אנר, אלא כינוי משותף למספר רב ומגוון של סרטים שנעשו בתקופה הנ"ל, שהמאפיין אותם הוא תפיסה פסימית של העולם, המתבטאת הן בתכנים והן באסתטיקה. למרות ש"הנץ ממלטה" נחשב בעיני רבים ל"פילם נואר" הראשון, ה"פילם נואריות" שלו היא עדיין בוסרית. המאפיינים הסגנוניים והתוכניים של הזרם הזה התגבשו והשתנו לאורך השנים. רבים רואים את "ביטוח חיים כפול" לבילי ויילדר, בתור "הפילם נואר" האולטימטיבי, זה המאגד את כל או רוב מאפייני התופעה, וזה המביא אותם לביטויים המקסימלי. סרטי ה"פילם נואר" הראשונים, למשל, עדיין הציגו סוף טוב, אופטימי, דבר שהשתנה מאוחר יותר. המאפיין המרכזי של הפילם נואר הוא האווירה האפלה והפסימית. את המושג תבעו מבקרי הקולנוע הצרפתים לאחר שבתום מלחמת העולם השנייה צפו בסרטים אמריקאים רבים בבת אחת (בני התקופה אך גם הישנים יותר שלא הוקרנו בצרפת בגלל המלחמה והכיבוש הנאצי) והבחינו כי יש להם מאפיינים משותפים רבים, ובעיקר שמדובר בסרטים "אפלים" - "נוארים". למרות שלרוב הפילם נואר מזוהה עם הז'אנר של הבלש הפרטי וסרטי הפשע, הפילם נואר חוצה את גבולות הז'אנרים ואפשר למצוא סרט אפל גם בין מלודרמות, סרטי איגרוף, דרמות חברתיות, סרטי נוער, סרטי אימה, ויתכן שאפילו במערבונים. סרטו של בילי ווילדר "ביטוח חיים כפול" משתייך לז'אנר הפשע ומאפייניו מבטאים בהרבה מובנים את השיא שאליו יכול להגיע המבע "הנוארי". לעומת סרטים אפלים אחרים, אין ב"ביטוח חיים כפול" הרואיות או רומנטיזציה של הגיבור הבלש/חוקר. סרטים אפלים רבים מציגים את גיבור הסרט בהילה רומנטית. הבדידות שלו והעובדה שהוא מתקיים על הגבול הדק שבין החוקי ללא חוקי, כמעט מחוץ לחברה, גורמות בדרך כלל לגיבור הנוארי להיתפס כדמות המייצגת גבריות אידיאלית, נחשקת. וולטר, גיבור "ביטוח חיים כפול", לא זוכה לטיפול כזה; יש בו משהו דוחה, לא לגמרי חכם ולא לגמרי אידיאלי. זה קורה כי "ביטוח חיים כפול" הנו סרט ללא גאולה. מדובר ביצירה אפלה וצינית ללא פשרות. אף שהסיפור כולו מבוסס על קשר רומנטי של אהבה בין הגיבור והגיבורה, הסרט לא משאיר הרבה מקום לרגשות או לרגשנות. קיים חשש תמידי שהדמויות מרמות אחת את השנייה, מתוך מניע של סקס או כסף. תאווה ותאוות בצע הן האלמנטים המרכזיים בסרט האפל הזה.

   "הפילם נוארים" מאופיינים בעיקר בזכות סגנונם הויזואלי. השפעות האקספרסיוניזם הגרמני הולידו סגנון שבמרכזו עומדים צילומי לילה, זוויות מוזרות, שימוש בצללים גדולים ובצלליות של דמויות. אם בקולנוע האמריקאי נהגו תמיד להאיר בעיקר את הכוכב כדי להבליט אותו על פני התפאורה, בפילם נואר התפאורה והשחקנים מוארים באופן שווה. בקולנוע ההוליוודי המקובל, הכוכב היה האלמנט החשוב ביותר בסרט, זה שגורם לקהל להגיע לבית הקולנוע, ומשום כך היה צריך להאיר אותו כך שיראו אותו טוב. בפילם נואר, הפך השחקן לחלק אורגני מהתפאורה. השפעות האקספרסיוניזם הגרמני על ה"פילם נואר" נובעות בעיקר מהעובדה שרוב הצלמים והבמאים של הסרטים האפלים היו פליטים גרמנים מהנאציזם שהגיעו להוליווד (פריץ לאנג, בילי ויילדר, אדגר ג'י. אולמר), אשר הביאו עמם גם את סגנונם הויזואלי. הפילם נואר לימד את היוצרים ההוליוודים סגנון תאורה שונה מהקלאסי המקובל. מערכת התאורה הבסיסית אומרת שצריך להאיר בצורה נכונה באמצעות 3 מוקדי תאורה (KEY LIGHT, FILL LIGHT, BACK LIGHT). תאורת הפילם נואר מורכבת יותר ולעיתים מאירה רק באמצעות אור צדדי, או אור אחורי. מוקדי תאורה שונים ומפוזרים לאורך הסט מאירים את התפאורה ומעניקים לה אקספרסיביות, והתאורה על הפני הכוכב משתנה על פי מיקומו ותנועתו בפריים.

יתכן שהרומנטיזציה היחידה המקבלת ביטוי ב"ביטוח חיים כפול" קשורה לשימוש בסאונד, ובעיקר בקול. השימוש בוויס אובר, קול המספר, גורם לרומנטיזציה של האירועים כמשהו ששייך לעבר ולא ניתן לשנותו, או לתקנו.  הערך הנוסטלגי של העבר מקבל ממד חזק ב"ביטוח חיים כפול", כי הסרט מסופר כולו בפלאש בק, על ידי הגיבור. עניין זה מחזק את התפיסה הפטליסטית הנוארית. אנחנו יודעים מראש על משהו נורא שקרה ושומעים את כל הסיפור בכדי לחזור לנקודת המוצא ולגלות מהו הדבר הנוראי הזה. התחושה שהכל הולך להתמוטט כל רגע, ושהתמוטטות זו היא בלתי נמנעת, היא אחד מהמאפיינים הבולטים של ה"פילם נואר". הפאטליזם הנוארי, התחושה שאין מוצא ואין סיכוי שהעלילה תיגמר בהפי אנד, בולט בסרטים האפלים בכלל וב"ביטוח חיים כפול" בעיקר, וזה אחד הדברים שיוצר את העניין במתרחש ומקדם את העלילה. אלמנט קולי מעניין נוסף בסרט האפל הוא אופי הדיאלוגים. "ביטוח חיים כפול" מציע דיאלוג ציני, מתוחכם ומאוד מסוגנן. ההנאה בסרטים האפלים נובעת גם מההנאה מהדיאלוגים. משחקי המילים בדיאלוג המסוגנן, הציני והשנון מקבלים מקום מרכזי בסרטו של בילי ווילדר, אחד התסריטאים וכותבי הדיאלוגים המוכשרים ביותר שעבדו בהוליווד אי פעם.

כ"פילם נואר" אולטימטיבי, "ביטוח חיים כפול" כולל גם את דמות ה"פאם פאטל". ברברה סטנוויק, אחת השחקניות ההוליוודיות המוכשרות ביותר באותה התקופה, נותנת הופעה קרה ומדויקת הגורמת לצופה לתהות מתי היא משקרת ומתי היא אומרת אמת. התעלומה של דמותה של סטנוויק קשורה לפחד הגברי מפני השאלה "האם האישה הזאת באמת מסוגלת לאהוב, או שהיא רק מנצלת אותי?". בשנות ה-40, הגברים יצאו למלחמה והנשים, שכבר בשנות ה-30 החלו לגלות עצמאות מסוימת בזירה הציבורית, יצאו לעבוד כדי לממן את עצמן. העובדה שגברים מצאו נשים רבות במקום העבודה שלהם – נשים חזקות ועצמאיות, באופן יחסי, שמחפשות להרוויח כסף – גרם לרבים לחוש כי גבריותם בסכנה. ה"פלים נואר" עוסק במתח המיני הזה ובחרדות הגבריות מפני הנשים החזקות התרות אחר שחרור. ב"ביטוח חיים כפול", קריאה אפשרית אומרת שלאו דווקא מדובר באישה שמנצלת את מיניותה כדי לפתות את הגבר למעשה פשע, אלא שבסרט, שני הגיבורים מפתים אחד את השני כל הזמן. מדובר במשחק כוחות בו אהבה וכסף הם לא המטרה, אלא התירוץ. יתכן שהנאת הדמויות היא ההנאה שבפשיעה המשותפת. המשיכה היא לא אל הפשע, אלא אל הרעיון של ביצוע הפשע עם אדם אחר. יתכן שהפשע, הדבר האנטי-חברתי, הסטייה, הוא זה שעובר רומנטיזציה ב"ביטוח חיים כפול", וזה מה שהופך אותו ליצירה אפלה, על גבר ואישה שהדרך שלהם להיות ביחד, היא דרך אפלה, פרוורטית, ואנטי-חברתית.

 

צפיות נוספות מומלצות:

*פילם נוארים: הרשימה ארוכה כי מדובר בסגנון שהניב יצירות מרתקות רבות. יחסית לכמות הסרטים הטובים מדובר ברשימה קצרה מאוד, שרובה מתמקדת בסרטי פשע. מומלץ מאוד!:

- הנץ ממלטה, (עם המפרי בוגארט) של ג'ון יוסטון

- השינה הגדולה, (עם המפרי בוגארט) של הווארד הוקס

- ליל הצייד, (עם רוברט מיצ'ם) של צ'רלס לוטון

- ההרג, של סטנלי קובריק

- OUT OF THE PAST, (עם רוברט מיצ'ם) של ז'ק טורנר

- THE SET-UP של רוברט וייז

- במקום בודד (עם המפרי בוגארט), של ניקולס ריי

- החום הגדול, של פריץ לאנג

- רחוב הארגמן, של פריץ לאנג

- GUN CRAZY, של ג'וסף ה. לואיס

- BIG COMBO, של ג'וסף ה. לואיס (צילום של ג'ון אלטון, אחד הצלמים המבריקים ביותר בתחום הסרט האפל)

- DETOUR, של אדגר ג'י. אולמר

- PICK UP ON SOUTH STREET, של סאם פולר

- KISS ME DEADLY, של רוברט אלדריץ'

- FORCE OF EVIL, של אברהם פולונסקי

- RAW DEAL, של אנתוני מאן (צילום של ג'ון אלטון)

-  מילדרד פירס, של מייקל קארטיז

 

*מסרטי בילי ויילדר: בילי ווילד הוא אחד הבמאים המצוינים ביותר שהוליווד ידעה. הוא בלט בעיקר בזכות הדיאלוגים השנונים והחכמים והבימוי המדויק. הוא ידע לעבור מקומדיות מצחיקות וחמודות לסרטים אפלים קודרים, ציניים וקיצוניים:

-"שדרות סאנסט". אחד הפילם נוארים הטובים ביותר. הסרט מתמקד באחורי הקלעים של הוליווד. ווילדר בשיאו, הן מבחינת ההומור והדיאלוגים והן מבחינת הבימוי האקספרסיוניסטי המרתק. השוט שסוגר את הסרט הוא אחד השוטים הבלתי נשכחים בתולדות הקולנוע.

- "חמים וטעים", אחד הסרטים האהובים ביותר על הקהל עד היום. קומדיה מטורפת שהקדימה את זמנה.

- "סטאלג 17". סרט כלא צבאי. קודר, אפל, מותח ומרתק.

- "הדירה". אחת הקומדיות הרומנטיות הטובות ביותר.

- "עד התביעה". סרט בית משפט על פי אגתה כריסטי. עם צ'ארלס לוטון ומרלן דיטריך בתפקידים בלתי נשכחים.

- "סאברינה". אחד הסרטים הרומנטיים היפים ביותר. אודרי הפבורן, המפרי בוגארט וויליאם הולדן.

 

ובאופן כללי, כמעט כל סרט של בילי ווילדר יהיה מהנה, אם לא מצוין.

 

כתב: פבלו אוטין


Comments