חיים דוממים- ז'יה ז'אנג-קה ,סין 108 דק'

מותו של מאו בספטמבר 1976, בישר לידה מחדש של סין לעידן של התרחקות מהירה מהקומוניזם. בעשר השנים האחרונות לשלטונו, שנים שהיו בסימן "מהפיכת התרבות", חלה רדיקליזציה של הדור הצעיר, וסין הידרדרה לתהום של בערות מרצון. פתיחתן מחדש של האוניברסיטאות הסגורות ב- 1978, ובאופן ספציפי האקדמיה לקולנוע בביג'ין, בישרה את הופעתו של "הדור החמישי" – קולנוענים כמו צ'ן קאייגה (שלום לפילגש) ו-ז'אנג יימו (סיפור חיים) שחוו את אסונות מהפכת התרבות על בשרם, וניסו באופן מתמיד לדחוק את גבולות חופש ההבעה אל מול הצנזורה הסינית.

במחצית השניה של שנות ה- 90 שני יוצרים בולטים אלו החלו בסיבוב פרסה שהוביל אותם לזרועות הממסד הפוליטי הסיני. הם עברו מעשייה שקוראת תיגר על ההיסטוריה הלא רחוקה של סין (ולכן גם על השלטון בהווה), לקולנוע בעל אופי פופולארי יותר, או לספקטקלים חזותיים מרהיבים וריאקציונרים המחזירים את ז'אנר אמנויות הלחימה לקולנוע הסיני (גיבור של ז'אנג יימו מ- 2002, הוא הדוגמא המובהקת). הגיע תורם של קולנוענים צעירים לשאת את לפיד ההעזה ולעשות קולנוע שיגע בשינוי המהיר והמטלטל אותן עוברת החברה הסינית בהווה.

יוצרים אלו השתייכו ל"דור השישי" שהחל לפעול במחצית השניה של שנות ה- 90, ונעו לכיוון קולנוע ריאליסטי יותר שעוסק בהווה הלא פשוט של סין. העשור הראשון לפעילותם היה בסימן של עימות מתמיד עם הצנזורה. הפצת הסרטים נעשתה, לא אחת, בעותקי DVD מחתרתיים. בשנים האחרונות, בהתאם לשינויים בסין, ההפקות גדלו ומידת הפיקוח צומצמה (אם כי בוודאי לא בוטלה). כמובן שמוגבלותו של הפיקוח נבעה גם מנגישותו של ציוד צילום דיגיטאלי זול, ואי היכולת (גם לא של הרשויות המיומנות בסין) לפקח באופן מוחלט על האינטרנט. ז'יה החל לביים פיצ'רים ב- 1997, אך רק בסרטו הרביעי העולם (2004) הוסרה מעליו מגבלת הצנזורה – אבל אז הוא כבר היה שם מוכר בפסטיבלים בינלאומיים אליהם הוברחו סרטיו. חיים דוממים זכה בפרס הגדול של פסטיבל וונציה.     

ז'יה ז'אנג-קה נולד ב- 1970 בפרובינציה הסינית של פניאנג Fenyang. זיכרונותיו הראשונים הם עצרות הענק מימי מהפכת התרבות, אך את לימודיו החל ב- 1977 מיד עם סיום עידן זה. עבורו השינוי היה אישי וכרוך בהתבגרותו – כניסת טכנולוגיה כמו רדיו וטלוויזיה וחשיפה לתרבות פופולארית המגיעה מחוץ לגבולות סין הקומוניסטית (טאיוואן, הונג קונג) ולכן לא רק תוצרי תעמולה. סיום התיכון ב- 1989 הצטלב עם הטבח בכיכר טיאננמן, אירוע מגבש מבחינת זהותו הפוליטית כאדם בוגר. הוא מודע להיותו מגלם את השינוי בתפיסה של ערכו של האינדיבידואל שכלל לא נחשב לבעל ערך בעידן הקומוניסטי. לכן הוא מתמקד בסרטיו באנשים פשוטים מהפרובינציה הסינית.   

חיים דוממים מתרחש בפנגג'י Fengjie, עיירה השוכנת סמוך לנהר היאנצה במחוז סצ'ואן. בזמן צילומי הסרט היא עומדת להיחרב יחד עם עוד כ- 1500 כפרים שכלל תושביהם מונים 1.3 מליון בני אדם שפונו מבתיהם. כל זה מתרחש כחלק מפרויקט הבינוי אדיר המימדים של "סכר שלושת הערוצים" אותו ביצעה ממשלת סין. הקמת הסכר הגדול בעולם חייבה את ההצפה של כפרים אלו, ומהווה דימוי מרכזי ליחסי האנוש המוצגים בסרט בסביבה שעומדת תוך זמן קצר להיחרב.

הסרט נע בין שני סיפורים. בראשון מגיע לפנגג'י כורה פחם בשם האנג סאנמינג במטרה למצוא את אשתו לשעבר שעזבה אותו לפני 16 עם התינוקת המשותפת שלהם. עד שיפגוש אותה הוא מקבל עבודה כפועל בחברה שמבצעת את הרס הכפרים (לפני הטבעתם). בסיפור השני שן הונג, אחות מטאיי-יואן, מחפשת אחר בעלה שאותו לא ראתה במשך שנתיים, ומגלה כי גם הוא עובד באותה חברה.

פנגג'י הוא כפר עתיק שחלקים ממנו קיימים למעלה מ- 2000 שנה. ג'יה קושר בין ההרס של יישוב עתיק (והצפת השרידים הארכיאולוגיים שמתחתיו), ואלמנט הארעיות והשבריריות של הקשרים האנושיים המוצגים. בני הגיבורים אינם מחפשים חידוש של קשר עם בני הזוג האובדים. הכורה רוצה לראות את הילדה שהתבגרה, והאחות רוצה גירושים – המסלול שלהם זהה – חיפוש, עדות לדינאמיקות בין אנשים באזור, קשירת קשר ידידות לא צפוי עם מקומי – וכמובן הצפייה ב"עצם הבלתי המזוהה" מעל הסכר. מה עושים עצמים מוזרים אלו הנראים כה חריגים (והם אכן כאן בגלל חריגותם) מאופיו הסגנוני של הסרט? התשובה נמצאת במה שנוכחותם מסמלת לגבי מוזרותו של העולם המוצג. 

סגנונו של ז'יה הוא מאוד נטורליסטי באופן בו הוא מציג אנשים, את המעמד לו הם משתייכים ותחושת המקום בו הם נמצאים. אך סין משתנה במהירות והופכת להיות מקום שונה בדרך המערערת את תחושת הזמן והמקום הרגילים. בסרטו הקודם של ז'יה העולם הגיבורים עבדו בפארק שעשועים מחוץ בביג'ין שכולו גדוש בהעתקים (מוקטנים אך עדיין גדולים) של מבנים מפורסמים מכל רחבי העולם. ב-חיים דוממים העולם מסביב לדמויות משתנה במהירות, בפרויקט הנדסי עצום בגודלו, שנדמה כי הכל אפשרי בו, אך הוא גם מהווה רקע לבני האדם שנותרו עם מאווייו, רצונותיהם וצרכיהם הקטנים. השם הסיני המקורי של הסרט יכול להיות מתורגם בצורה קולעת יותר כ"אנשים טובים ליד סכר שלושת הערוצים". שם אירוני המזכיר, לא במקרה, את המחזה הנפש הטובה מסצ'ואן של ברטולד ברכט.  – מה שמבהיר שיש אלמנט המשותף לכל האנשים בסרט, גם אם הם פגומים, לא הוגנים או אפילו פושעים קטנים – הם כולם מושפעים מהעולם המשתנה סביבם.

סרטים מומלצים נוספים:

פלטפורמות Platform (2000) סרט מסע בטריטוריה ובזמן של סין משנות ה-70 ועד תחילת שנות ה- 90 עם להקה זמרים שמגיעה מהפרובינציה של פניאנג.

העולם The World (2004) – חייהם של עובדים בפארק שכולו דימוי למצבה של סין בין סגירות לפתיחות, בין אפשרויות ומוגבלות. עימות בין גלובליזציה לפרובינציאליות.

נהר שוזו Souzhou River (2000) של לו יי (Lou Ye) מותחן מסוגנן ואפלולי בסמטאות ובבארים של שנחאי. מדגים את ההתכתבות של יוצרי הדור השישי עם ז'אנרים מערביים.

Blind Shaft (2003) של לי יאנג (Li Yang) מזימה של כורי פחם להרוג את חברם לעבודה בכדי לזכות בכספי הפיצויים. הוקעה של תנאי ההעסקה והמוסר בעידן החדש.

מאת: ארז דבורה

 

Comments