אור חרישי 2007 - קרלוס רייגאדאס- 137 דק'

דרמת המוסר והאמונה שהיא אור חרישי ממסוגרת ע"י שוט פתיחה ארוך, ושוט סיום המהפך פתיחה זו. בשוט הראשון המתחיל מכוכבי הלילה אנו חוזים בטבע אליו הולך ופולש אור היום. תהליך איטי ועם זאת כה מהיר שבו הכל משתנה ואנו עוברים מהיקום אל הרקע של הטבע הארצי במקום הספציפי בו תתרחש העלילה. סיומו של הסרט בשוט דומה אך הפוך – שוט שמתחיל ברגעיו האחרונים של אור היום על הטבע עד שהחשיכה חוזרת והכוכבים שוב נראים, מחזיר אותנו אל היקום שבו כל מה שהתרחש הוא לא יותר מפרט קטנטן.

פתיחה וסיום אלו לא רק מבהירים את הקצב הייחודי שיהיה לסרט, אלא את שאיפתו לבטא את המימד הרוחני הקיים בחייו של האדם בתוך טבע זה. הצופים הופכים, החל מראשית הסרט, לאלו הנוטלים חלק בתהליך הגילוי הרוחני של הדמויות – האם זהו גילוי דתי? האם זהו רגש רומנטי שבו הטבע (ולא האלוהי) הוא מקום הגילוי הרוחני? כלל לא בטוח כי ניתן לקבוע את ההבדל בין השנים בסרט זה.    

יש אלמנט מתעתע בזהות גיבורי הסרט. הוא מתרחש בצפון מקסיקו במדינת צ'יוואווה, אך בקרב אנשים שנראים כלא שייכים לאזור או לזמן המוצג.  השחקנים הלא מקצועיים המופיעים בסרט משתייכים כולם לקהילה המננוטית. צאצאים לפרוטסטנטים אדוקים שהיגרו מאירופה (גרמניה) לקנדה ומשם, בשנות ה- 20 של המאה הקודמת, למקסיקו. בדומה לקהילת האמיש בארה"ב הם מקפידים על לבוש ומנהגים ששיכים לעידן אחר והשפה בפיהם (פלאודוייטש Plautdietsch) מהווה מחסום נוסף, בינם לסביבתם.

היבט חשוב נוסף בנוגע לאמונה המננוניטית הוא היותם "אנאבפטיסטים" שאינם מטבילים תינוקות אלא רק מבוגרים. כלומר, יש באמונתם יסוד חזק של בחירה בדת מתוך הכרה בוגרת במשמעות ההתחייבות. למאפיינים אלו אין הצגה בצורת אקספוזיציה ואין התייחסות ישירה בדברי הדמויות בסרט, אלו עובדות הקיום של הקהילה, והצופים נדרשים להבין את ההשלכות של אפיונים ייחודיים אלו על העלילה.

הסיפור, לכשעצמו, מאוד פשוט ויכול היה לשמש לעלילה מלודרמטית טריוויאלית. משולש האהבים בין שלושת גיבורי הסרט – יוהן החקלאי, אסתר אשתו, ו"האישה האחרת" שאותה יוהן אוהב – מריאן. שאלת הבחירה בפניה הוא עומד היא בין מחויבות לאישה ולמשפחה – היבט אחד של אורח החיים הדתי, והקשר העמוק, הגופני והרוחני, למריאן – שגם בו יש מימד של קדושה.   

הקונפליקט הדתי, הנע בין הציווי הקהילתי, לזיקה הגופנית-רוחנית מזכיר את לשבור את הגלים (1996) סרטו רב העוצמה של לארס פון טרייר. אך "אור חרישי" ו"לשבור" הם שניהם בבחינת צאצאים של יצירת המופת של קארל תיאודור דרייר אורדט (1955) – למעשה רייגאדאס עצמו התייחס בראיון לסרטו כ"אח הקטן של אורדט". קשר זה ניכר בנכונותם לבחון את הדילמות הדתיות הקשורות לפעילויותיהן השנויות במחלוקת (מבחינה דתית) של הדמויות, והנכונות להגיע לנקודה עלילתית דומה ומעוררת מחשבה בנוגע למשמעותה של האמונה. אני נמנע מלהתייחס לנקודה זו אך ממליץ, כמובן, לראות את כל שלושת הסרטים בבחינת וריאציות על מוטיב הגילוי הנוגע בשורש האמונה הדתית.

הדילמות של הדמויות לא רק ממסוגרות בשוט הפתיחה והסיום של הטבע, אלא שהטבע נוכח בדרך עמוקה במהלך כל הסרט. בסצנה יפיפייה שבה יוהן ואסתר נמצאים בבריכה בחיק הטבע, הקרבה והמגע בין ההורים לילדים והדרך המאופקת (ולכן רבת עוצמה) שבה רייגאדאס מציג את הריחוק המתפתח בין בני הזוג. הסצנה המטלטלת שבה הבעל והאישה נוסעים במכונית והמתח ביניהם מגיע לרמות בלתי נסבלות. עבודה מאופקת ומדויקת של הבימאי המקנה לרגעים אלו עוצמה פיוטית יוצאת מגדר הרגיל.

מקורות השפעת בולטים נוספים על עבודותיו של רייגאדאס הם אנדרי טרקובסקי (שכמותו הוא משתמש בקצב האיטי של השוטים הארוכים ליצירת אפקטים פיוטיים וטרנסצנדנטיים), ו-עבאס קיארוסטמי המתבונן בחמלה הומניסטית על דמויותיו הנמצאות בתוך הטבע בו הן נבלעות ומוצאות מחדש את דרכן (זיקה שבלטה במיוחד בסרטו הראשון של רייגאדאס ג'אפון מ-2002). 

סרטים מומלצים נוספים:

ג'אפון Japón (2002) משבר קיומי המוליך צייר מביתו במקסיקו סיטי לקניון נידח בו הוא מתכוון להתאבד. יחסיו עם אלמנה אינדיאנית זקנה מניעים תהליך של התעוררות מחדש.

קרב ברקיע Battle in Heaven (2005) – סרט הנע מהמהפנט לדוחה ומעורר המחלוקת, בסיפור פשע עם אלמנטים מעמדיים בולטים. 

Outside Satan צרפתית: Hors Satan (2011) עבודה של ברונו דומון, אחד הבימאים הפרובוקטיביים של הקולנוע הצרפתי העכשווי, המרחיבה את העיסוק במוטיבים של אורדט, לשבור את הגלים ו-אור חרישי.

כתב: ארז דבורה.

Comments